ייעוץ משפטי

זקוקים לייעוץ משפטי?
תנו לנו לעזור לכם!

רישום/ביטול בלשכות רישום המקרקעין

תנאי לתקפותה של זכות מקרקעין הוא רישומה בפנקסי המקרקעין
עם חתימה על הסכם מכר יש לבצע רישום בלשכת רישום המקרקעין על מנת לרשום את זכותכם בנכס.

רישום בפנקסי המקרקעין המתנהלים לפי חוק המקרקעין או התקנות על פיו
על הרוכש (או מי מטעמו) קיימת חובת הרישום.
בעת מעמד החתימה יש לקבל מבא כוח המוכר מסמכים לצורך רישום הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין ואת אישורו של בעל הנכס לרישום.
עם קבלת המסמכים יש לגשת ללשכת רישום המקרקעין ולבצע רישום.

למה להתלבט?
תנו ליועצים שלנו ללמד אתכם הכל...
(הייעוץ בחינם!)
השאירו פרטיכם ונשמח לעזור

שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

נסח טאבו

בכל עסקת רכישה/מכירה של נכס יש להמציא נסח טאבו מעודכן מאחר ונסח הטאבו הינו תעודת הזהות של הנכס, אשר מאשר מי הבעלים של הנכס, האם ישנם התחייבות על גבי הנכס, האם ישנם עיקולים/שעבודים על הנכס, האם יש מניעה לביצוע העסקה.
בנסח הטאבו ניתן לקבל מידע אודות הצמדות בנכס (חניה, מרפסות, מחסן)
בנסח הטאבו ניתן לקבל את גודל הנכס (ברוטו)
מתי מוציאים נסח טאבו? ישנן מספר שלבים בתהליך הרכישה/מכירה בהם קיים חובה להוציא נסח טאבו מעודכן להלן פירוט השלבים:

בשלב בו קיימת התעניינות ברכישת נכס, יש להוציא נסח טאבו על מנת לוודא מי בעלי הנכס.
שלב בו מתקדמים לביצוע הסכם רכישה יש להוציא שוב נסח טאבו על מנת לוודא כי לא נעשו שינויים במהלך הימים האחרונים כגון: שיעבודים, עיקולים, רישומי הערות אזהרה.
לאחר ביצוע ההסכם מבצעים רישום הערת אזהרה לטובת הרוכשים ומיד לאחר הרישום יש להוציא נסח טאבו על מנת לוודא כי הרישום נעשה כהלכה וללא טעויות.
במידה וקיים צורך בלקיחת משכנתא יש לבצע רישום הערת אזהרה לטובת הבנק (כאשר בעלי הנכס (המוכרים) חתומים על המסמכים) ומיד לאחר רישום הערת האזהרה לטובת הבנק יש להוציא נסח טאבו על מנת להעביר לבנק את אישור ביצוע הרישום.
השלב האחרון והסופי הוא העברת הזכויות על שם הקונה.

פרטים בנסח טאבו

נסח טאבו הינו מסמך אשר מופק מלשכת רישום המקרקעין אשר מציג נתונים על נכס.
בכדי לקבל מידע על נכס יש להמציא גוש וחלקה או לחילופין לבצע איתור של גוש וחלקה על פי כתובת הנכס, המידע בנסח הטאבו הינו ציבורי וחשוף לציבור על כל פרטיו.
במידע הקיים בנסח טאבו ניתן למצוא את גודל הנכס, האם קיימות הצמדות בנכס כגון: מרפסות, מחסנים, חניות וכו...
מידע אודות בעלי הנכס ו/או חכירות
מידע אודות שעבודים לטובת בנקים (משכנתאות) עיקולים על חובות לרשויות, אי התאמות מול הרשות המקומית בבניית הנכס וכו..
האם קיים בנכס תקנון מוסכם/מצוי.

רשם המשכונות

מהו משכון?

מישכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב; הוא מזכה את הנושה להיפרע מהמשכון אם לא סולק החיוב.
המשכון יכול להיות לחיוב כולו או מקצתו, קיים או עתיד לבוא, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי קצוב.
הוראות חוק זה יחולו על כל עסקה שכוונתה שעבוד נכס כערובה לחיוב ויכולה לחול על כל סוג של עסקה, נכסים,רכבים,חברות.
מישכון נוצר בהסכם בין החייב לבין הנושה הגבלה או תנאי החלים, לפי דין או הסכם, על העברת בעלות בנכס יחולו גם על מישכונו.

כיצד מתבצע משכון?

כחלק מעסקה בה אמור להתבצע משכון על הנושה להכין מסמך אשר מורה לרשם המשכונות לבצע רישום משכון.
יש להגדיר בבקשה למשכון את מספר השנים בהם מתבקשים לרשום את המשכון.
משכון אינו מתבטל עם סיום תקופת המשכון ללא בקשה מסודרת אשר מורה על ביטול המשכון.

מימוש המשכון יהיה על פי צו בית המשפט, למעט:

במשכון שיש לגביו בדין אחר הוראות מיוחדות לענין זה יהיה המימוש בהתאם לאותן הוראות;
במשכון שהופקד או שנרשם כאמור יכול שהמימוש יהיה על פי צו ראש ההוצאה לפועל;
במשכון שהופקד והוא משמש ערובה לחיוב המגיע לגוף מוסדי, וכן במשכון ניירות ערך, יכול שהמימוש יהיה על ידי הגוף המוסדי עצמו ללא צו כאמור;

"גוף מוסדי" – הכוונה לכל אחד מהבאים:

תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
בנק ישראל כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954;
מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ"א-1981;
חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;
מי שהוא חבר בורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (בפסקה זו – חוק ניירות ערך);
גופים נוספים שיקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

רשם החברות

פעולותיו של רשם החברות נועדו לאפשר לציבור לממש את חופש ההתאגדות, ובין תפקידיו:

רישום פרטי חברות חדשות.
רישום שעבודים כנגד חברות, סילוקם או עדכונם.
טיפול בהליכי פירוק חברות.
בחינה וטיפול באפשרות הגדלת הון רשום של חברות.
תפקיד האגף, והעומד בראשו, הוא בעיקר אדמיניסטרטיבי – לקבוע אם נתמלאו הדרישות הקבועות בחוק לרישומי החברה. אך בכוחו מספר סמכויות אותן הוא יכול להפעיל ויכולות להשפיע על החברה. כגון: מתן שם לחברה – אם ראה הרשם כי השם מטעה או דומה לשם קיים אחר. כמו כן יכול הרשם לדרוש מחברה להעביר לידיו מסמכים הקשורים לפעולותיו. בסמכותו להפעיל סנקציות כמו קנס, במקרה והפרה חובות המוטלות עליה – כמו החובה להגיש דו"ח שנתי, ועוד.

לרשות האגף עומד מאגר מידע הפתוח לציבור הרחב, וזאת בהתאם למימוש עקרון הפומביות. כך יכול כל אדם המעוניין לקבל במשרדי הרשם, פרטים מסוימים על כל חברה – מי הם בעלי מניותיה, מנהליה, כתובתם ועיסוקם, מהו ההון העצמי של החברה, שנת הקמתה, מועד הגשת מאזניה, והאם יש לחברה שעבודי נכסים או מחויבויות רשמיות אחרות.

קראו מה הלקוחות שלנו אומרים עלינו:

לניווט בין ההמלצות השתמשו בחיצי המקלדת. לחיצה (או enter) על אחת התמונות תפתח אותה לגודל המסך ותאפשר לכם לדפדף בין התמונות באמצעות חיצי המסך ו/או המקלדת